אם העתיד עדיין לא קרה — מאיפה אני כבר יודע מה יקרה בו?
מסעות שדה אפס · מפת האפשרויות
אם העתיד עדיין לא קרה — מאיפה אני כבר יודע מה יקרה בו?
120 דקות · Zoom חי · עד 20 משתתפים · כתיבה + מיפוי אפשרויות
"זה לא יעבוד."
"אני כבר יודע איך זה ייגמר."
"אם אעשה את זה, אאבד את מה שיש לי."
"כשאגיע לשם, סוף־סוף הכול יסתדר."
"זה פשוט לא בשבילי."
העתיד עדיין אינו כאן — ובכל זאת אנחנו פוגשים אותו שוב ושוב בדמיון.
אנחנו מעריכים, מצפים, מתכננים, חוששים, מקווים ומחברים את מה שאנחנו כבר יודעים לכדי תחזית של מה שעשוי להגיע אחר כך.
והתחזית הזאת משפיעה על מה שאנחנו עושים עכשיו.
מפת האפשרויות היא מסע כתיבה ויצירה אל המרווח שבין מה שאני מצפה שיקרה לבין מה שעוד יכול לקרות.
לא כדי להחליף מחשבה "שלילית" במחשבה "חיובית", ולא כדי להבטיח שהדמיון יתממש.
אלא כדי לזהות כיצד הסיפור המוכר ממשיך את עצמו קדימה — ולתרגל אפשרות לחבר את אותן נקודות ביותר מדרך אחת.
01מה אני כבר מספר על מה שעוד לא קרה?
כל גרסה שפגשנו במסע הקודם לא רק מפרשת את ההווה.
היא גם שואלת:
מה יקרה עכשיו?
ומתוך מה שהיא מכירה, היא מתחילה להשלים את החסר.
אם אדבר — ידחו אותי.
אם אעזוב — אשאר לבד.
אם אנסה — אכשל.
אם אצליח — אאבד משהו אחר.
אם אחכה — אולי אהיה בטוח יותר.
בשלב הראשון נזהה את סיפור העתיד שכבר פועל בהווה.
מה אני מצפה שיקרה?
על אילו נקודות אני מבסס את התחזית?
ואיזו גרסה בתוכי מאמינה בה במיוחד?
02מה אני באמת יודע — ומה עדיין פתוח?
בין ההווה לעתיד נמצא דבר שהמערכת לא תמיד אוהבת:
מידע שעוד אין לנו.
תגובה שעוד לא התקבלה.
תוצאה שעוד לא התרחשה.
דרך שעוד לא נוסתה.
המוח מנסה להשלים את החסר — ובצדק. תחזית מאפשרת לנו להתכונן ולפעול.
אבל לפעמים אנחנו שוכחים שהשלמנו משהו, ומתחילים להתייחס להשערה כאילו הייתה עובדה.
במסע נפריד בין:
מה ידוע לי
מה אני מעריך
מה אני חושש ממנו
מה אני מקווה לו
ומה עדיין איני יודע
אי־ודאות אינה הוכחה שמשהו רע יקרה.
היא גם אינה הבטחה שמשהו טוב יקרה.
היא מרחב שבו יותר מתוצאה אחת עדיין אפשרית.
03מה משתנה כשמחברים את הנקודות אחרת?
כאן מתחיל המשחק היצירתי של המסע.
ניקח את אותה נקודת מוצא — אבל לא נמשיך ממנה אוטומטית אל אותו סוף.
נחפש נקודות נוספות:
משאב שלא נתתי לו משקל.
יכולת שכבר קיימת בי.
אדם שאפשר לפנות אליו.
מידע שעוד אפשר לקבל.
דרך שעוד לא ניסיתי.
ניסיון קודם שאפשר לקרוא אחרת.
אפשרות שלא התאימה לגרסה שהחזיקה עד עכשיו את הסיפור.
ואז נשאל:
אם הייתי מחבר את הנקודות האלה אחרת — איזה המשך נוסף היה יכול להיווצר?
לא ההמשך "הנכון".
לא ההמשך "החיובי".
04איזו אפשרות שווה לבדוק?
פתיחת אפשרויות אינה אומרת שאנחנו צריכים לממש את כולן.
גם האפשרות החדשה פוגשת גבולות:
זמן.
אנרגיה.
משאבים.
קשרים.
מחיר.
ויתור.
סיכון.
ולפעמים כדי שמשהו חדש יוכל לקבל מקום, משהו מוכר צריך להשתנות, להצטמצם — או להסתיים.
לכן לא נשאל רק:
"מה הייתי רוצה שיקרה?"
אלא:
איזו אפשרות ראויה לצעד שיאפשר לי ללמוד עליה יותר?
העתיד אינו נבחר כולו ברגע אחד.
לפעמים מספיק ליצור ניסוי קטן במציאות.
הכלי המרכזי במסע
במסע הקודם ראינו כיצד גרסאות שונות יכולות לחבר את אותו מפגש לסיפורים שונים.
עכשיו ניקח את אותו עיקרון קדימה.
נבחר מצב עתידי שמעסיק אותנו ונפרק את התחזית שכבר נוצרה סביבו לנקודות:
מה אני יודע?
מה אני מניח?
מה אני מצפה?
ממה אני חושש?
איזה משאב כבר קיים?
מה עדיין חסר לי לדעת?
איזו נקודה לא קיבלה מקום בסיפור?
ואז ניצור יותר מחיבור אחד.
מתוך העבודה תתחיל להיווצר מפת אפשרויות אישית — לא מפה שאומרת מה יקרה, אלא מפה שמראה מה עוד יכול להיות אפשרי מתוך הנתונים הקיימים.
נקודות חיזוי
כאן נחזיר למסע את הגרסאות שפגשנו.
ניקח אפשרות אחת ונבקש מכמה נקודות מבט להתבונן בה.
הגרסה ששומרת על ביטחון:
מה היא חוזה?
הגרסה שמבקשת שינוי:
מה היא רואה?
הגרסה שחוששת לאבד שייכות:
איזה מחיר היא צופה?
הגרסה הסקרנית:
איזו הזדמנות היא מזהה?
ואז נוסיף כיסא אחד חדש:
לא גרסה שיודעת יותר מכולן.
אלא עמדה שמסוגלת לראות את התחזיות השונות ולשאול:
איזה מידע תומך בכל תחזית?
מה עדיין איני יודע?
ומה אפשר לבדוק במקום לנחש?
זה בעיניי החיבור העמוק ביותר בין מפגש הגרסאות למפת האפשרויות.
הגרסאות אינן נעלמות.
אנחנו פשוט מפסיקים לתת לתחזית של אחת מהן להיות העתיד היחיד שאנחנו מסוגלים לראות.
נקודת התכנסות
אי־ודאות אינה ריק שצריך למהר לסגור.
לפעמים היא המקום שבו אפשרות חדשה מתחילה.
מה אני כבר מניח שיקרה?
מי בתוכי מספר את התחזית הזאת?
איזו נקודה חסרה בסיפור?
ומה מתאפשר כשאני מחבר אותה אחרת?
בסיום המסע נשארים עם מפת אפשרויות אישית, כמה מסלולי המשך לאותה נקודת מוצא, ועמוד נוסף מתוך ספר החותם.
לא הבטחה לעתיד.
המסע אינו מסתיים כאן
🗝
◇ יש עתיד מסוים שכבר נדמה לך ש"ברור" איך הוא ייראה.
◇ החלטה, שינוי או התחלה חדשה מעוררים יחד רצון ואי־ודאות.
◇ מוכרת לך נטייה לחזות מראש כישלון, אובדן או תוצאה אחת — עוד לפני שיש מספיק מידע.
◇ יש חלום, רעיון או אפשרות שנשארים בדמיון וקשה לראות מהם דרך ממשית קדימה.
◇ מסקרן אותך להשתמש בכתיבה וביצירה כדי לחבר אחרת בין מה שכבר קיים לבין מה שעוד יכול להיווצר.
מפגש Zoom חי, כולל 15 דקות הפסקה.
עבודה עם התחזיות והסיפורים שאנחנו כבר מספרים על מה שעוד לא קרה.
זיהוי ההבדל בין מידע, הנחה, ציפייה, פחד ואפשרות.
יצירת כמה מסלולי המשך מתוך אותה נקודת מוצא.
מיפוי אישי של אפשרויות, משאבים, חסרים וכיוונים שאפשר לבדוק.
עמוד אישי נוסף שמרכז את האפשרויות והתובנות שנפתחו במסע.
מחברת או יומן · עט · צבעים או טושים · כוס מים · מקום שקט
מפת האפשרויות
15/10/26 · 19:00
120 דקות · Zoom חי
עד 20 משתתפים
אין צורך להגיע עם מטרה ברורה או לדעת מראש "מה רוצים לעשות בעתיד".
אפשר לעבוד עם החלטה, שינוי, רעיון, חלום, קשר, פרויקט או מצב פשוט שעוד לא ברור כיצד יתפתח.
אין חובה לשתף בתוכן אישי, וניתן לבחור את עומק העבודה המתאים בכל שלב.
המסע אינו עוסק בחיזוי עתידות ואינו מבטיח תוצאה מסוימת. "חיזוי" במסע מתייחס לאופן שבו אנחנו מייצרים הערכות וציפיות לגבי מה שעשוי לקרות מתוך מידע, ניסיון ופירוש.
המסע מתקיים בשידור חי ב־Zoom. קישור ההשתתפות יישלח לכתובת הדוא"ל שנמסרה בעת ההרשמה.
הכתיבה האישית יכולה להישאר במחברת ואין חובה לחשוף את האפשרות או ההחלטה שעליה עובדים.
אין להקליט, לצלם או להפיץ תוכן אישי ששיתפו משתתפים אחרים.
חומרי המסע מיועדים לשימוש אישי בלבד ואינם מיועדים להפצה או לשימוש מסחרי.
ההרשמה כפופה למדיניות הביטול ולתנאי ההשתתפות של שדה אפס, בהתאם להוראות הדין.
ניתן לעיין במדיניות המלאה לפני השלמת התשלום.
[ למדיניות הביטול המלאה ]
משך · 120 דקות, כולל 15 דקות הפסקה
פורמט · Zoom חי
קבוצה · עד 20 משתתפים
גיל · 20+
ניסיון קודם · לא נדרש
אנחנו מגיעים אליו עם זיכרון.
עם גרסאות.
עם ציפיות.
עם פחדים.
עם משאבים.
ועם יכולת לדמיין.
מפת האפשרויות אינה אומרת מה יקרה.
היא מאפשרת לראות מה עוד יכול לקרות — ומה אפשר לעשות עכשיו כדי לגלות.